ישראל גרנית
(1948)
ישראל גרנית (במקור: גרינקר) נולד ב-1928 
גרנית נולד בישראל, בנם של יצחק ועמליה גרינקר, למד בבית הספר בסמ"ת בחיפה. ב-1946 הצטרף לארגון ההגנה בקריית טבעון. במלחמת העצמאות שירת כמפקד כיתה בקרב משמר העמק, במאי 1948 התגייס לפלמ"ח ולחם כמפקד מחלקת ג'יפים בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב.


לאחר המלחמה פיקד על סיירת גולני, סיים קורס מפקדי גדודים ב-1953. במאי 1954 פיקד על מבצע מודיעיני לאיסוף מידע באזור מפרץ אילת על יכולות מעבר ומסתור בין האי סנפיר לחוף סעודיה. הכוח בפיקודו הוסווה כדייגים על ספינה ובמהלכו היא עלתה על שרטון בחוף הסעודי, והלוחמים נאלצו להתפנות דרך האוויר על ידי מטוסי פייפר במבצע שזכה לכינוי מבצע שנונית.


ב-1956 יצא להשתלמות בצרפת וכשחזר מונה למפקד גדוד 9, גדוד טנקי AMX-13, עמו לחם בגזרת אבו עגילה וג'בל ליבני במלחמת סיני. יצא ללימודי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון ובסיומם מונה לסגן מפקד חטיבה 7 ובהמשך לראש מחלקת אימונים במחלקת ההדרכה של המטה הכללי.


מלחמת ששת הימים מצאה אותו משרת בתפקיד ממלא מקום של אריאל שרון בראשות מה"ד (מחלקת ההדרכה).  אך לא איש כגרנית יישאר במשרד כשהמלחמה משתוללת בחוץ...
גרנית הקים לעצמו יחידת סיור עצמאית, שפעלה בגזרה הצפונית של סיני, במסגרת אוגדה 84 ("עוצבת הפלדה") בפיקודו של ישראל טל ופיקד עליה. כינויה של היחידה: "כוח גרנית" (מוזכרת בספר "חשופים בצריח כ"כוח ישראל").
הרכבו של כוח גרנית היה תופעה ייחודית בדברי ימי המלחמות: עשרה טנקי מגח, פלוגת סיור, פלוגת תול"רים, פלוגת הנדסה וסוללת מרגמות 120 מ"מ‏. 
משימתו הראשונה הייתה פריצת ציר בדרום מערך פתחת רפיח וריתוקו, חסימה לעבר ניצנה ופריצת שדה מוקשים כך שיתאפשר מעבר כוח מחטיבת הצנחנים. לאחר השלמת המשימה הוכפף הכוח לחטיבת הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן ולאחר פציעתו של רפול, שב גרנית ליטול את הפיקוד על הכוח ובהמשך הקרבות כבש את העיר קנטרה והגיע עד גדות תעלת סואץ.


לאחר המלחמה מונה למפקד בית הספר לקצינים, בתקופתו עבר בית הספר למצפה רמון. ב-1968 השתחרר משירות הקבע. במילואים פיקד על חטיבה 670. הוא הצטרף למפלגת העבודה, הקים בה את "חוג האינפורמציה" שבו השתתפו קצינים בשירות הסדיר והמילואים, בשנים 1969-1973 עמד בראש אגף הארגון במפלגת העבודה.‏


במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ושירת כראש המטה באוגדה 252 תחת פיקודו של אלברט מנדלר, במהלך המלחמה הקים כוח ששוב זכה לכינוי "כוח גרנית" ופיקד על החזית הדרומית בסיני. במהלך המלחמה נפל בנו מיכה, שהיה קצין בחיל השריון.


במחצית השנייה של שנות ה-70 היה מנכ"ל חברת נתיבי איילון.

© כל הזכויות שמורות לגדס"ר גולני 2011